חזור לסיפורים מהשטח

הסדין הסינטתי

בשנת 1979 הגעתי לארץ. בדומה למאות עולים חדשים,  שסיימו זה עתה בית ספר תיכון, הוצע לי להצטרף למכינת עולים חדשים לקראת לימודים אקדמאים.

שמחתי להגיע לחיפה והתגוררתי במעונות הסטודנטים. בשלב ההתארגנות שלי בחדר, הייתי צריך לקנות סדינים, משהו איכותי עם אחוזים גבוהים של חומר סינטטי, כדי למנוע את הצורך בגיהוץ. פניתי לחברה חיפאית שלמדה באותה קומה באוניברסיטה כדי לברר איפה רוכשים סדין איכותי שיענה על צרכי. החברה שאלה את אימה, וזו המליצה ללכת לסניף החדש של המשביר לצרכן ברחוב יונה שבהדר. התחלתי לשאול שאלות על מנת לברר כיצד להגיע למקום ואז חברתי הציעה שהיא תתלווה אליי למחרת בבוקר לפני תחילת הלימודים. בבוקר הבא הגענו לרחוב יונה בשעה 8:55. לפנינו התגלתה תמונה שהפתיעה אותי עד מאוד. עמדו שם כ-50 לקוחות הממתינים ליד פתח החנות, והאיש שהגיע לפתוח את דלת החנות התקשה במלאכתו עקב זרם הקונים שרצו להיכנס.

גם אנחנו נכנסנו והתחלנו בחיפושים. מאחר וכל הדיילות עסקו בסידור מדפים או בפטפוטים, חיפשנו בעצמנו, ומצאנו רק סדינים מכותנה תוצרת הארץ, ללא חומרים סינטטיים. פנינו למישהי עם חלוק שנשא את שם המקום בשאלה היכן נוכל למצוא סדין העונה לדרישותינו והיא השיבה מהר מאוד שאין, הסתובבה והלכה. מסביבנו הקופות לא הפסיקו לצלצל. הלקוחות קנו בהתלהבות מותגי איכות תוצרת חוץ במחלקות מסביב.

חברתי אמרה שאם אנו לא מסתדרים, ניתן לפנות לקופאית שהיא במקרה גם חברתה של אימה, ואולי היא תוכל לעזור לנו. אני הייתי בהלם, וכל הדרך חזרה, סיפרתי לחברתי עד כמה המצב שונה בארץ שממנה באתי, שבה הייצור המקומי רב מאוד והתחרות גדולה. ברור היה שהביקוש לסחורה איכותית מיוחדת בארץ, עלה בהרבה באותן שנים על המוצע ע"י החנויות, המציאות הישראלית בהיבט הקמעונאי של אותן שנים הייתה רחוקה מאוד מהמציאות המקבילה ברוב העולם המערבי, עולם שחווה בשנים האחרונות את תוצאות המאמצים הגדולים שהושקעו במסגרת המהפכה התעשייתית של הדור הקודם.

לאחר חיפוש קטן, מצאנו את אותה קופאית והיא דאגה "לסדר" לנו את הסדין המבוקש- 50% סינטטי ו-50% כותנה, תוצרת חוץ. שילמנו ביוקר ויצאנו.

המציאות הנוכחית בשנת 2005 היא של עודף אדיר של סחורות באיכות סבירה מול ביקוש לא גדול של לקוחות מבולבלים מרוב פרסום, מבצעים מפתים, מכרזים ושאר אמצעי מכירה מודרניים. היום, יותר מאי פעם המציאות שהלקוח פוגש בכניסתו לחנות, היא מכרעת. כמובן חשובים מיקום החנות, התאורה, העיצוב, המגוון, אך לפי דעתי בתחומים אלה, התחרות די שווה.

לעומת זאת מצד התנהגות עובדי המכירה, המצב שונה. אנו עדים כאן לפערים גדולים בין חנויות אשר הצוות מיומן בתחום המכירות, לבין צוותים שמתנהגים כמו רוכלים של פעם. מהפכת הקניונים ברשתות הקמעונאיות שפקדה אותנו ב-20 השנים האחרונות, גרמה לריכוז חנויות במקומות נוחים המזמינים את הקהל הרחב לבלות ולקנות. יחד עם זאת, הם חידדו את התחרות במיצוב החנויות, חלונות הראווה ושאר אמצעי עזר לרצפת המכירה, בתחום זה הגענו ללא ספק לליגה העולמית.

בתחום המודעות של רשתות קמעונאיות ומנהלי חנויות להתנהגות צוות המכירה אנו עדיין בתחילת הדרך. זהו התחום העיקרי שמעכב אותנו לעלות ליגה.

בדומה למצבנו בכדורגל העולמי, שבו החזות החיצונית היא ברמה עולמית, אך לגבי התנהגות השחקנים על כר הדשא...

מסקנה: השרות חשוב לא פחות מהמוצרים