חזור לסיפורים מהשטח

בזמן היותי מדריך באחד מבתי הכל-בו הידועים בארץ, במקרה שהיתי במחלקת התינוקות בזמן בו אירע המקרה הבא:

למחלקה נכנס בחור מגודל, לבוש בסרבל עם כתמי גריז, ידיים משומנות וריח אופייני למוסכניק מצוי. הבחור נעמד מול רשימת הזמנת הלידה המפורסמת בכניסה למחלקה, וקרא בעיון את פרטיה. לאחר כמה דקות נכנס בזהירות לתוך המחלקה והתקרב למוכרת. זאת נסוגה צעד לאחור ברגע שהבחינה בו. המוסכניק גמגם בעברית עם מבטא ערבי כבד, האם חבילת הלידה, כוללת בתוכה אמבטיית רחצה לתינוק. המוכרת שהייתה עולה חדשה מאחת מארצות אירופה עיקמה את אפה והשיבה בהססנות שמיד תברר זאת, ניגשה לטלפון והתקשרה למנהלת המחלקה, אך במקום לברר ישר ולעניין האם יש או אין אמבטיה בחבילת הלידה, החלה לתאר את חזותו המטרידה של הלקוח וביקשה ממנהלת המחלקה לבוא לעזרתה.

מיד כשראיתי את המתרחש, נחלצתי לעזרתו של המוסכניק המיוסר מהתנהגותה של המוכרת במקום (כדי לנצל הזדמנות זאת להעביר שיעור חשוב למוכרת). פניתי אליו בברכת "אהלן וסהלן, מזל טוב" ושאלתי למין הילוד. הלקוח הגיב באנחת רווחה ומיהר לספר לי שנולד לו בן בכור. שוב בירכתי אותו במזל טוב, ושאלתי אותו אם אוכל לעזור לו. הוא חזר על השאלה בנושא האמבטיה ואני השבתי בוודאות שזה כולל. הלקוח שאל כיצד עליו לפעול על מנת לבצע הזמנה ואני נתתי לו רשימה שבה יש לסמן מבין מספר אפשרויות את חבילת הלידה הרצויה וסיכמנו שהוא ייקח זאת לאשתו וידאג לשלוח לי את הרשימה בפקס. הלקוח מיהר להוציא מכיסו חבילת שטרות, ושילם כ 5000 ש"ח במזומן.

המוכרת נשארה מוכת תדהמה בצד, וניסתה להבין כיצד 2 דקות לפני כן תכננה כיצד להיפטר ממנו.

מסקנה: אנשי מכירות טובים חייבים להסיר מלבם דעות קדומות ומוסכמות מעקבות תקשורת חיובית בין בני אדם, לפני שהם ניגשים למלאכת המכירה.